ספרי קודש לעיון והורדה חינם 51,719 Classical Hebrew Books for Free Download
friedbergrambam ספר     הלכות    פרק    הלכה     <<Next הבא   Prev הקודם>>
וצריך לכתוב כתובה קודם כניסה לחופה ואח"כ יהיה מותר באשתו והחתן נותן שכר הסופר. וכמה הוא כותב לה. אם היתה בתולה אין כותבין לה פחות ממאתים דינרים ואם בעולה אין כותבין לה פחות ממאה דינרים . וזה הוא הנקרא עיקר כתובה. ואם רצה להוסיף לה אפילו ככר זהב מוסיף. ודין התוספת ודין העיקר אחד הוא לרוב הדברים. לפיכך כל מקום שנאמר בו כתובה סתם הוא העיקר והתוספת כאחד . וחכמים הם שתיקנו כתובה לאשה כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה:
וחכמים הם שתקנו כתובה. וי"ח וס"ל כתובת אשה דאוריי' ועי' בהגה"מ באריכות ראיות כ"א ומה שנהגין לכתוב בכתובות שלנו דחזי לכי מדאוריי' ועי' בר"ן במתני' פי"ג דכתובות הנושא אשה בא"י רשב"ג נותן ממעות א"י שכ' בתי' הב' דאף דכתובת מה"ת לא הוי אלא איזה כתובה שהסכימו שניהם משתעבד מה"ת אבל לא שיהי' סך המוהר כסך של אונס ומפתה למידן מדבריו דאף דכתובת אשה מה"ת מ"מ אין לה שיעור ובס' ק"ע פ"ק דכתובות תמה על דברי הר"ן מהא דגרסי' שם בירושלמי הלכה ב' חונא בשם שמואל בשקל הקודש ר"ב בר בינא אמר מטבע יוצא [פי' כסף מדינה] מתני' מסייע לרבב"ב דתנן חמש סלעים של בן במנה צורי שלשים של עבד וכו' ולא תני כתובת אשה עמהן אמר ר' אבין כלום למדו מכתובת אשה לא מאונס ומפתה וכיון דתנינן האונס ומפתה כמאן דתני כתובת אשה עמהן הרי מוכח להדי' דלמ"ד כתובות אשה מה"ת גם השיעור הוא מה"ת כמו אונס ומפתה ע"ש ונראה ליישב דהנה בגמ' כתובות דף י' בהא דדרשי' כסף ישקול כמוהר הבתולות פירש"י שיהי' זה אונס כמוהר הבתולות דמפתה שקלים דכתיב בי' שקלים ומוהר הבתולות דהיינו מפתה כזה ואונס דכתיב בי' חמשים ומדאפיק רחמנא מפתה בלשון מוהר שהוא לשון נדוניית אשה כדכתיב מוהר ומתן ש"מ כתובה דאוריי' והרא"ש דחה פי' זה דלאו מלשנא דמוהר ילפי' אלא ה"פ שיהי' זה כמוהר הבתולות דהיינו כתובת אשה ונראה כאלו בא ללמד מכתובת אשה ונמצא כתובת אשה למד מכאן מה כאן חמשים דילפי' מגז"ש אשר לא אורשה אף כתובה חמשים ועי' אס"ז שם שמביא שגם ר"ת פי' כדברי הרא"ש וסיים שם בשם שיטה ישינה דמשמע דר"ע דס"ל בפ' אלו נערות ל"ח גז"ש דאשר לא אורשה ס"ל דכתובה מה"ת וכונתו מבוארת דהא לדידי' קרא דמוהר הבתולות מיותר הוא וע"כ כתובה מה"ת לפי"ז י"ל דגם רש"י ס"ל כפירושם והיינו אליבא דר"ע אבל ריה"ג דלא ס"ל לגז"ש ס"ל לרש"י דאעפ"כ י"ל דס"ל דכתובה מה"ת ונ"מ ולישנא דמוהר ולפי"ז י"ל דנ"מ בין פי' רש"י לפירושם דלפירש"י דלאו מילף גמור הוא אלא מלישנא דמוהר שפיר יש מקום לסברת הר"ן אבל לפי' ר"ת והרא"ש דה"ז בא ללמד ונמצא למד וילפי' בגז"ש א"כ וודאי דבעי חמשים שקלים ולדידי' מודה הר"ן אלא דהר"ן כ' לתרץ דרשב"ג לא ס"ל כר"ע אלא כריה"ג ולא נפיק אלא מלישנא דמוהר ושפיר כ' הר"ן ול"ק כלל מהירושלמי דקאי שם אליבא דמ"ד דאי"ל גז"ש ולדידי' כתובה מדאוריי' בעי כסף צורה והא דלא משני בירושלמי על מתני' דבכורות בלא תנן כתובת אשה דאתי' כרשב"ג משום דרצה לאוקמי אליבא דכ"ע אלא דלפי"ז ק"ק תי' הירושלמי כיון דתני' אונס ומפתה תו לא צריך למתני כתובת אשה דהא עכ"פ פליגי תנאי בזה ויש מקום לטעות ועי' בהגהת מרדכי בפ"ב דכתובות שכ' תי' אחר על קושי' זו ועי' בק"ע שם ולפמ"ש י"ל דבריו ודוק. וגם בתוס' שם דף י' ד"ה הואיל ותקנת חכמים במ"ש ועוד דר"א דמתרץ תני כל שלא מושמש וכו' משום דקסבר כתובה דאוריי' כו' ולכאורה ק' הא שם אליבא דר"י קאמינא ובפ' אעפ"י דף נ"ו משמע דר"י סבר כתובה דרבנן ולדברינו י"ל דהכי כונת התוס' כאן דחזי' דר"א מתרץ תני וצ"ל לדידי' דסבר דאינו נאמן משום דקסבר כתובה דאוריי' אע"ג דר"י ס"ל כתובה מדרבנן היינו כמ"ש הר"ן דסכום לא הוי אלא מתקנת חכמים ומנהג מדינה כמ"ש הר"ן אליבא דרשב"ג ומש"ה סבר ר"י דיכול לפחות לה מכתובה כיון דהסכום לא הוי כ"א מדרבנן אבל הכתובה בעצמה הוי דאוריית' מדקר' לה מוהר ושפיר כ' התוס' דר"א סבר דכתובה דאוריי' ומיושב ג"כ לשון הבריי' מכאן סמכו חכמים וכו' ודוק. וראי' לתי' הר"ן נ"ל מדקדוק לשון המתני' ר"פ אע"פ מהא דתנן אעפ"י שאמרו בתולה גובה מאתים ודקדק הפי' מה לשון אומרת שאמרו דמשמע מזה דסובר תנא דמתני' כתובה דרבנן וכן הא דתנן בפ' נערה דף נ"א לא כ' לה כתובה מפני שהוא תנאי ב"ד ומאי צריך לתנאי ב"ד ולפי' הר"ן א"ש דהא שיור הכתובה אינו מה"ת אבל חכמי' השוו מדותיהם דלא לפחות ממאתים.